תיאוריה U – טראבל שוטינג Theory U – Troubleshooting

אדם או קבוצת ליבה מחליטים להחזיק מרחב של הקשבה.

• בעלי העניין מכירים בכך שיש אי-נחת במציאות הקיימת, ומסכימים להצטרף לדיאלוג. הם שותפים מתוך בחירה.
• בעלי העניין המשמעותיים ליצירת המצב הנוכחי כיום, וליצירת שינוי מערכתי מחר, הם חלק מהתהליך. סקרנות מתעוררת.
• המנהיגות נרתמת להיכנס ולהתמסר לתהליך הקשבה. המנהיגות משתתפת בקבוצת הליבה ו/או מסמיכה את קבוצת הליבה להוביל את התהליך. יש הרגשה שבעלי העניין המשמעותיים נמצאים בחדר. יש הסכמה לצאת למסע ביחד.
• קבוצת הליבה מנהלת תהליך ליבה פנימי בריא. היא מייצרת בתוכה דיאלוג והסכמות. מרחב בעלי העניין מוחזק על ידי קבוצת ליבה בריאה. יש מסוגלות להקשבה, דיאלוג ויצירת הסכמות.
• סדר היום וההנחיה מנוהלים בתהליך משותף של קבוצת ליבה.
• בעלי העניין רואים את המנחה בעין חופשית משיפוטיות. בין המנחה לבעלי העניין מתאפשר אמון ובסיס לקשר של לב פתוח ורצון פתוח.
• אני המנחה, מסוגל להשהות את השיפוטיות שלי לכל אחד מבעלי העניין השונים בחדר. אני מסוגל ליצור חיבור אישי עם כל אחד מהמשתתפים וחיבור עם הקבוצה כולה. אני מצליח לאפשר הקשבה נטולת שיפוטיות (ראש פתוח) וחיבור רגשי (לב פתוח).

• בעלי העניין בוחרים להימנע משיחה. הם לא חשים באי-הנחת שמופיע במציאות הקיימת, או מסרבים להכיר בו. בעלי העניין מוותרים על ההתמודדות עם אי-הנחת. מסרבים להצטרף לדיאלוג. אין בחירה ואין שותפות.
• בעלי העניין המשמעותיים אינם מעורבים. אין להם תחושה של חיבור ואין להם מוטיבציה להיות חלק מתהליך שינוי או לתמוך בו. התנגדות מתעוררת.
• המנהיגות מתנגדת לתהליך הקשבה. המנהיגות מדירה עצמה מקבוצת הליבה, ומערערת על סמכות קבוצת הליבה להוביל את התהליך. יש הרגשה שלא כל בעלי העניין המשמעותיים בחדר. אין הסכמה לצאת למסע ביחד.
• אין קבוצת ליבה. אין החזקה משותפת של מרחב הקשבה. אין הקשבה. אין דיאלוג.
• סדר היום וההנחיה מוכתבים על ידי בעל עניין אחד ללא שיח, באופן חד צדדי, לעיתים היררכי או כוחני. מתעוררת שיפוטיות לגבי מנהיגותו של בעל העניין הדומיננטי.
• המנחה מעורר שיפוטיות – בשל המטען האישי שמביא איתו או בשל התנהגותו. חשדנות ואי-אמון עוצרים את בעלי העניין מאפשרות לפתוח את הראש, הלב והרצון.
• אני המנחה, לא מסוגל להשהות את השיפוטיות שלי לאחד המשתתפים, אחדים מהם או כלל הקבוצה. אין לי אפשרות ליצור חיבור אישי עם אותו משתתף או שאין לי אפשרות ליצור חיבור עם כלל הקבוצה. אין לי מסוגלות לאפשר הקשבה נטולת שיפוטיות (ראש פתוח) וחיבור רגשי (לב פתוח).

כל פרט והמערכת כולה מבינים שאין דעה אחת נכונה ואחת שגויה, אלא יש בעלי עניין שונים שרואים את המערכת בנקודות שונות.

• הקשבה עמוקה לאנשים שנמצאים בקצה המערכת. דיאלוג עמוק ולמידה ומאנשים ששוקלים או בוחרים לעזוב את המערכת.

• השיפוטיות נשארת בחדר, יחד עם ציניות ותסכול. דינמיקות של אשמה-האשמה, ביוש והתקרבנות נכנסות לחדר.
• עצימת עיניים למציאות מחוץ לחדר. אטימת אוזניים לדברי האחר. פחד מופיע.
• התעלמות ונתק תקשורתי עם האנשים שבקצה המערכת. תחושות קשות של "מישהו כיבה את הזרם בסניף המרכזי" או במילים אחרות – "מישהו שכח אותנו".

כל פרט מסוגל לפשוט את המעיל שהוא בא עימו ולהתנסות וללבוש את המעיל הרגשי של אנשים אחרים. לפתוח את הלב לצרכים ולאתגרים של בעלי עניין אחרים. חמלה מופיעה.

• נעשה שימוש בכלי אבחון וחישה כדי להסתכל על המערכת מבחוץ. התפקיד של כל פרט במערכת נעשה ברור.
• בעלי העניין השונים, ובעיקר המנהיגות הבכירה, "יורדים לשטח" כדי ללמוד מהנעשה בחזית הארגון. יש הקשבה למורכבות.
• כל בעלי העניין הרלוונטיים היוצרים כיום את התנהגות המערכת והמסוגלים להשפיע על התנהגות המערכת, רואים איך המערכת המצרפית נראית. רואים את התרומה של כל אחד מהם לתוצר שאיש אינו רוצה. הרצון לשינוי אישי ומערכתי נפתח.

• אין שימוש בכלי אבחון המאפשרים תמונה מערכתית. הלב נותר אטום לצרכים של האחר.
• בעלי עניין אינם לומדים מהחזית. אין הקשבה למורכבות שבשדה.
• בעלי העניין שבחדר, אינם מרגישים שהם האחראיים ליצירת התנהגות המערכת כיום, ואינם מרגישים שהם המסוגלים להשפיע על התנהגות המערכת מחר. הרצון לשינוי אישי ומערכתי הופך לתסכול וייאוש.

שהות שקטה, דממה, התחברות למקום הפנימי. תחושה של חיבור לעומק המורכבות של המערכת.

• המצלמה מסתובבת, ועכשיו כל פרט יכול לראות את המערכת מבחוץ, ואת התרומה האישית שלו, ליצירת מערכת, היוצרת תוצאות שאף אחד לא רוצה.
• הגוף מרגיש את המורכבות. גם אם כרגע חסרות מילים מתאימות לתאר, יש הרגשה חזקה של שלב חדש בדיאלוג. למדנו משהו חדש.
• אם נאפשר רגע של שהות שקטה, התחברות והקשבה למקום הפנימי בכל אחד מאיתנו, יעלו צבעים, דימויים, מחוות-גוף ותמונות – המגלים את סיבות העומק, את המבנים החברתיים ותבניות המחשבה, המייצרות התנהגויות של אנשים ושל המערכת כולה.
• מופיעה האפשרות לפתוח את הרצון, את הנכונות לשינוי שרוצה אולי להגיע. לשחרר את התכניות שהיו לי.
• מופיע אומץ לשנות. לשחרר ולאפשר למה שרוצה ללכת – לצאת מהתמונה. להפסיק לחסום את מה שרוצה לבוא, מה שרוצה להיוולד.

מתחילות להתבהר מילים שנושאות משמעות ותובנות עומק. עקרונות שינחו אותנו בתהליך המעבר מהקשבה לביצוע.

ניסיון לקחת את התובנות שהתגבשו ולבנות איתם אב טיפוס זריז, גרסה 0.8 של משהו שמתחיל להתייחס לעתיד שרוצה להיוולד. עוד לא מוצר מתפקד, אבל כן מודל שאפשר להביא לבעלי העניין כדי שיעזרו ויתנו משוב שיעזור לדייק את המודל.

תהליך מחזורי של קבלת משוב מבעלי העניין והאקוסיסטם, למידה ושיפור האבטיפוס, וחוזר חלילה.