בחודשים האחרונים שקדנו על תרגום החוקה ההולוקרטית לעברית על מנת להנגיש אותה לקהל הישראלי. הנה היא לפניכם: החוקה ההולקרטית 5.0
מהי הולוקרטיה?
הולוקרטיה היא מערכת הפעלה לארגונים, שיטת ניהול וממשל ארגוני, ששייכת לעולם ה"ארגונים מבוססי אמון" או TEAL Management מאנגלית.
מדובר על צורת התארגנות המבוססת על ביזור הסמכויות בארגון אל עבודה נעשית במעגלים וצוותים, במקום שתהיה מרוכזת בשדרה ניהולית.
השותפים בארגון יכולים להשתייך למספר מעגלים שונים בעלי משימות שונות, וגם לקחת תפקידים שונים לחלוטין במהותם בכל מעגל. כך כל שותפ/ה יכול להתנסות בעבודה במספר דיספלינות אם י/תבחר בכך.
בכל מעגל מוגדר לשותפ/ה תחום האחריות וההשפעה שלה/ו בתהליך מוגדר וברור.
לקיחת האחריות למשימות נעשית במשותף ומתבצעת Bottom Up כך שהיא מגבירה את תחושת השותפות והאחריות ומביאה יעילות לתהליכי קבלת ההחלטות.
מה משמעותי בעינינו בהולוקרטיה?
- עבודה מתוך הגדרות תפקידים: הגדרת התפקיד כפי שהיא מוגדרת בחוקה ההולוקרטית מפיחה רוח חיים בתפקידים השונים ואם מוגדרת נכון מביאה לבהירות וסדר למנדטים השונים בארגון.
- כללי שיתוף הפעולה: מאמר 2 בחוקה מפרט את כללי שיתוף הפעולה המתבקשים על מנת שהארגון יוכל לפעול בהרמוניה ובשיתוף פעולה. חובת השקיפות, חובת העיבוד, חובת התעדוף והסכמי היחסים – מניחים תשתית משותפת למה ניתן לצפות בכלל ההתנהגות והפעולה הארגוניים.
- ישיבות טקטיות וישיבות משילות: עושות לנו סדר בין פגישות עבודה והתנהלותן לבין פגישות שבהן אנחנו משנים ומתאימים את המבנה הארגוני באופן שוטף.
- הגדרת גבולות הסמכות המבוזרת: הכל מותר כל עוד לא מוגדר אחרת! זה כלל המשחק הבסיסי. החוקה כן מגבילה את הסמכות במקרים מסויימים, כמו למשל כאשר החלטה נמצאת במנדט של מישהו אחר או שהוא מפרה מדיניות קיימת של המעגל או הארגון.
- תהליך קבלת ההחלטות האיטגרטיבי: תהליך זה נשען על תהליך קבלת החלטות בהסכמה של הסציוקרטיה, ומאפשר קידום הצעות (במקרה זה של תהליכי משילות) בצורה יעילה ומתכללת.
מוזמנים לצלול למערכת ההפעלה החדשנית הזו, להתנסות ולשאול אותנו שאלות, לכתוב לנו איך זה הולך…
עוד מוזמנים לדף המאמרים והידע של הטריבונה שם אנחנו משתפים תובנות ומאמרים שלנו על מערכות ההפעלה הללו: https://hatribuna.co.il/knowledge/
קריאה מהנה.
