מה בין הבחירות לכנסת לתהליכים השתתפותיים

מחר יתקיימו בחירות לכנסת בישראל. מבחינתי, מעבר לכל מה שמנסים לספר לנו, הבחירות הללו עוסקות בזהות הדמוקרטית של ישראל (ולאוו דווקא בהנגדה לזהות יהודית, כמו שיש הרוצים שנחשוב). זהו המשך למשבר אזרחי רחב שמחבר בין סוגיות חברתיות וכלכליות ונמצא חזק בישראל, אך לא רק. ובתוך המצב הזה שתי מגמות הפוכות.

מגמה אחת – שחיקה של האמון בדמוקרטיה ובמנגנונים שלה.
בין מאפייניה וסיבותיה (במערכת מורכבת אין ממש הפרדה בינהם) :
אובדן אמון במנגנונים הדמוקרטים והציבוריים – החל מהתקשורת ומערכת המשפט, אך גם בגופים ציבוריים אחרים ויכולתם למלא את תפקידם (מהמשטרה ועד מערכת החינוך וביטוח לאומי). מגמה זו מתחזקת ומוזנת גם על ידי כוחות אינטרסנטיים (פוליטים וכלכליים) בין אם מתוך אג׳נדה אידאולוגית ובין אם מתוך אופרטוניזם.
מוסד הפייק ניוז שביטל את האמת ורוכב על מגמת השיח הציבורי והמתלהם בפרט זה של המדיה החברתית. שיח מרוחק/מנותק זה יוצר בקלות קיטוב והתבצרות בעמדות שמקושרות לרכיבי זהות שלנו (ושוב, לעיתים זה בכוונת תחילה). והיכולת להפיץ מידע שקרי להמונים ובקלות מטשטשת את המציאות.
לתוך הקלחת הזו נוסייף את השחיקה של מעמד הביניים, יוקר המחייה, אובדן הביטחון הכלכלי והפנסיוני, שעות העבודה הרבות והרשימה עוד ארוכה….

ובתוך מערכת בחירות ארצית מעניין לראות שרוב המפלגות אינן דמוקרטיות בעצמן. הטיעון שלמרכזי המפלגות ולפריימריז יש חולשות הוא נכון, אך האם אל מול החולשות הללו לא ניתן למצוא חלופה אחרת מלבד סידור של רשימות שהוא כמו ליהוק לתוכנית ריאלטי?

ובמקביל לכל אלו, כמו ביקום מקביל, אבל ממש לא, מתעוררת מגמה שנייה שצומחת מלמטה ונשענת, בין השאר, על אותו תסכול פוליטי ויומיומי. מגמה של התעוררות אזרחית ענפה. כוונתי היא לא רק להתעוררות של החברה האזרחית, אלא התעוררות של היסוד האזרחי בחיינו. זה שבו אנו לוקחים בעלות על חייהו, סביבתנו והכוחות השונים הפועלים בה.
היינו עדים לגל גדול שלה ב2011 ברחבי העולם (וגם כאן, יש לרשתות החברתיות קרדיט מסויים) ואדוות שלה ממשיכות לפעול ולשנות.
היא מונעת על ידי אזרחים שמבינים שהם לא יכולים להישאר פסיביים אל מול המציאות. זאת במקביל לפריחה של תצורות התארגנות ישנות וחדשות ששוברות חלק מהמוסכמות ויחסי הכוחות של העולם המוכר לנו.
מאפיין/סיבה נוספת שלה היא ההתעוררות של תהליכים השתתפותיים: בשיתוף ציבור של רשויות, בתוך חברות עסקיות וארגונים אזרחיים, בתהליכים וצוותים חינוכיים, בהנחייה של אירועים סדנאות וכנסים וכו'.

לצערי, ברור לי מי משני הכוחות יותר חזק כרגע, לפחות במופע החיצוני שלו. ובמובן זה, הדמוקרטיה שלנו (שהיא נחלת כלל של כולנו) משתנה, מצטמצמת ומאבדת ממורכבותה. לכן, מלבד הצורך החשוב והקריטי לשמור על הדמוקרטיה שלנו ברמת המאקרו, חשוב גם לחזק את הכוחות והפעולות האזרחיות וההשתתפותיות שלנו. לתרגל השתתפות פעילה, לקיחה משותפת של אחריות, פיזור מנגנוני כח, עבודה עם מגוון והשתנות. כל אלו ישפרו את כישורינו האזרחיים ויעזרו לבנות מלמטה מציאות דמוקרטית איתנה.