Home » תרגיל התקיעות
תרגיל התקיעות
- ערך: היוועצות עמיתים
- תגיות: תיאוריית U
- 60 דקות
איזה ערך מביא לקבוצה?
זוהי הטכניקה העיקרית של תיאטרון החישה החברתי SPT. זה תהליך שבו חווים באופן פיזי את כל מסע ה – U ע"י מעבר מפסל א' (מציאות נוכחית) לפסל ב' (העתיד המתהווה). אין לנו מושג מה תהינה התנועות או באיזה שלב הן תיעצרנה, אנחנו יכולים לעקוב אחרי התנועה ואז לחשוב על ההתנסות שלנו. תובנות מפתיעות עשויות להתעורר.
ההזמנה כאן היא לשים לב לנטייה שלנו (כבודדים וקבוצות) לנוע לכיוון שהוא יותר שפוי, חופשי, בריא ויצירתי. לחוש לעומק את המצב הנוכחי, את התקיעות הנוכחית ולא לנסות לתקן אותו בכלים או התייחסות מאותו מצב של תודעה שיצר את המצב התקוע. במקום זאת לחוש לעומק את המצב. נשעה את ההרגל שלנו לפתור בעיות ונשים לב לידע האצור בגוף שלנו ולשדה החברתי ונגלה כיוונים חדשים ותובנות רעננות שלא היו נגישים לנו על ידי חשיבה בלבד.
התוצאה הצפויה
- שנעשה יותר רגישים וכנים לגבי הבנתנו את המצב הנוכחי שלנו
- נשעה מושגים שלא מתאימים יותר
- נבנה אמון ביכולת הידיעה של הגוף
- נרגיש את עצמנו כחלק ממערכת יצירה משותפת
- נרגיש את מה שרוצה להתעורר, להתהוות ואת העתיד שאנחנו רוצים ליצור.
איך המרחב מאורגן?
תרגול בקבוצות של 4-6 אנשים שכוללת תרגול אישי וקבוצתי, דרוש מספיק מרחב.
כמה זמן צריך?
60 דקות
מה הצעדים?
שלב ראשון – להראות את פסל א'
- כל אחד חושב על מקום שבו הוא מרגיש תקוע, מקום שיש בו שיבוש או קלקול, או תחום בחיים או בעבודה שמרגיש תקוע
- אפשר לתחושה של התקיעות במצב המסוים הזה להגיע לגוף שלך כצורה או מחווה גופנית, אל תחשבו על זה תנו לזה לקרות בגוף
- המחש את התחושה של התקיעות בצורה מוחשית וגלויה במרחב
- עשו את זה אחד אחרי השני בקבוצה, אפשרו מרווח (מרחב) בין אחד לשני, אחד קם עושה, מתיישב, הפסקה קצרה ואז השני ממשיך עד שכולם עשו את הפסל שלהם
- שקפו בקצרה לכל אחד מה ראית או הרגשת כשצפית בפסל (בתנוחה) שלו
שלב שני – לחוות את התהליך מפסל א' לפסל ב'
השלב הזה נעשה במקביל, כל אחד חוזר ומגלם את התצורה התקועה שלו (פסל א') ואז מאפשר לצורה הזאת לזוז ולהשתנות לאיטה עד שהוא מגיע לסיום התנועה ועוצר בפסל ב'. ואז נחזור על התהליך הזה עוד פעם או פעמיים על מנת לחוש כיוונים ואפשרויות נוספות. נתחיל בפסל א' שהראיתם לקבוצה בשלב הקודם מכאן נתחיל לראות, לתרגל, לחוש איך להגיע לפסל ב'. הגוף, הגב מאד נוכחים, מה התצורה התקועה מבקשת לעשות. איפה זה בגוף? איפה זה לא רוצה יותר להישאר במצב התקוע? התנועה מתחילה משם ואנחנו פשוט עוקבים אחריה עד שהיא ממצה את עצמה ועוצרת. אם יש לנו מחשבות על מה שחווינו, זה בסדר, ניתן להן לחלוף, נשאר נאמנים לגוף. עכשיו נסתובב במרחב לרגע ונעשה שוב את המעבר האיטי מפסל א' לפסל ב' נחזור על זה עוד פעם או פעמיים נתן לזה 4-3 דקות וכשנסים נתיישב חזרה בקבוצה. ניקח את הזמן באמת להרגיש את התקיעות שלנו לראות אותה בבירור וממש לחוש אותה (מעבר על איברי הגוף ומה הם מרגישים). התקיעות שלנו היא משאב נהדר.עקרונות בתרגול:
- לאפשר לגוף להיות המדריך, המוביל. לא לתכנן או להציג להעמיד פנים לתפעל או לייצג, פשוט להיות BE ולעשות DO.
- להישען לתוך המצב התקוע. החוכמה כבר טמונה בו. לשים לב למה שמבקש להתהוות מה שבשפת תיאורית ה-U נקרא לפעמים "הסדק".
- לתת אמון בהתנסות שקורת מרגע לרגע.
עיבוד
אחרי שכל אחד הגיע לפסל ב' והתיישב, כל מי שרוצה ישתף את הקבוצה בקצרה במה שהרגיש, בהתנסות שלו. ניתן לשקף דרך מספר עדשות:- מה ההבדל בין התצורה התקועה לפסל ב'?
- במה הם שונים?
- מה הייתה התנועה שלקחה אותי מפסל א' לפסל ב'?
- איפה התנועה התחילה בגוף?
- איזה תובנות או שאלות התעוררו?
תרגום : רותי צימרמן
מתוך אתר יולאב ישראל