אירועים השתתפותיים הם אירועים שבהם אנשים לוקחים את תפקיד המשתתף. באירועים כאלו, המשתתפים שותפים ליצירת התוכן ולצריכתו. זאת בהשוואה לאירועים "רגילים", שבהם יש היררכיה מעמדית. קאסטה אחת של "יוצרי ומעבירי תוכן" וקאסטה שניה של "צרכני תוכן" או "קהל". המאמר הזה עוסק באירועים השתתפותיים. ובתוך מרחב האירועים ההשתתפותיים, המאמר הזה עוסק באופן ספציפי בנושא מדיניות ביטולים והחזר כספי.
חוק הגנת הצרכן (ביטול עסקת מכר מרחוק)
יש דבר כזה. זה אומר שכל כרטיס שאתם קונים כ"צרכני תוכן", אתם יכולים לקבל החזר מלא עליו תוך 14 יום. אלא אם "יוצרי התוכן" הגדירו תנאי ביטול חלופיים. כך יוצא שהרבה אירועים השתתפותיים גובים את דמי ההשתתפות הרבה מעל שבועיים לפני האירוע, כדי לאיין את החוק הזה.
ההקצאות של מידברן 2016
חלק גדול מדמי ההשתתפות באירוע הוקצו למכירה רק לאנשים ש"התחייבו להתנדב". הרעיון הוא דווקא רעיון חביב. מתוך ההתנדבות הראשונית, שאולי מבוצעת שלא בלב שלם – באה מעורבות משמעותית יותר בקהילה. יותר ממה? יותר ממה שאולי היה קורה אם לא הייתה רגולציה כזו. יש כאן הנחה סמויה, שיש דרכים "טובות" למעורבות בקהילה. שהן יותר "טובות" מאשר בחירה חופשית, לאן ואיך אני רוצה לתרום ולהיות מעורב בקהילה. העניין הוא שברגע שהתחייבתי להתנדב – אם אני רוצה לבטל את השתתפותי, היה עלי למצא אדם חלופי שיסכים "להתחייב להתנדב" לאותו תפקיד. זה יצר אקלים מוזר בקהילה, שבו אנשים כביכול "סוחרים" בתפקידי התנדבות. לא אהבתי.
ניסוי בורדרלנד 2020
את אירוע בורדרלנד בדנמרק, אפשר לכנות המקביל השוודי של אירוע מידברן. קהילת בורדרלנד החליטה השנה לנסות מודל חדשני לביטולי השתתפות. בתרגום חופשי מהמקור:
תשלום?! מהם דמי ההעברה?
פעם היה לנו תאריך דד-ליין נוקשה, עד אליו יכלת להעביר את דמי החברות שלך למשתתף אחר.
הרבה אנשים אוהבים להיאחז בחברות שלהם עד לרגע האחרון, לכל מקרה שלא יבוא. זה נותן למקבליםות של החברויות הללו מעט מאוד זמן להתכונן.
דד-ליינים הם אכן נוקשים, לכן השנה אנו מתנסים בתשלום דמי העברה במקום דד-ליין נוקשה.העמלה מתקדמת ככל שמתקרבים לאירוע:
* העברות מוקדמות: ללא תשלום
* חודשיים לפני האירוע: 20% עמלה
* חודש לפני האירוע: 50% עמלה
* שלושה שבועות לפני האירוע: 75% עמלה
אם אתה יודע שאתה לא הולך, תן למישהו אחר הזדמנות מוקדם ככל האפשר!מדוע כל הכללים האלה?
מסתבר שהמתכונת שבחרנו היא קצת יותר מסובכת ממכירת-השתתפות רגילה, עלינו לעבוד קצת יותר קשה כך שלא יהיה קל מדי לרמות.הכללים האלה הם דרקוניים, אתם גרועים
הבורדרלנד הוא מוסד ביצירה-משותפת, בדו-אוקרטיה. אתם מוזמנים לשנות את הכללים. עייןי באתר האינטרנט לקבלת מידע נוסף על האופן בו את.ה יכול.ה לקבל החלטות. היזהר.י, את.ה עשוי.ה בסופו של דבר להיות אחראי.ת לניהול מכירת דמי ההשתתפות בפעם הבאה.
קוד פתוח 3 – המלצה
נגיף הקורונה, שמשבש מערכות גלובליות, לאומיות וגם לוקאליות ואישיות, מחולל משהו גם בשדה האירועים, ההתכנסויות וההפקות בארץ. חבר טוב ומפיק דגול אמר לי אתמול שהוא בקריסה כלכלית. אוסף מפיקי אירועים התכנס במוצ"ש האחרון לכינוס חירום. הם ניסו להבין איך הם יכולים לפעול בסביבה של חוסר ודאות ותהום כספית. לאור אותם שיקולי קורונה, דרור נוי בחר לעכב את סדנת הדרגון שלו. הקרקע רועדת תחת רגלינו, משהו קורה בשדה. אנחנו כולנו מרגישים את זה. אז מה אנחנו, מארגני כנס קוד פתוח 3 (לא הטריבונה, אלא וועדת ההיגוי של הכנס קוד פתוח 3) יכוליםות לעשות? מה אני ממליץ?
- אחריות אזרחית. כמו בקהילת מידברן, להכיר את הנחיות הCDC הישראלי – משרד הבריאות – ולשקול כל החלטה לאור ההנחיות הללו ובדיאלוג עם הפקידות הרלוונטית במשרד הבריאות. להיות בקשר עם המערכת השלטונית, גם אם יש לנו ביקורת חריפה על דרך התנהלותה וההחלטות שהיא כופה עלינו.
- אחריות פיננסית. להכיר את המשמעות הכספית של תרחיש דחיית האירוע, ותרחישים אפשריים חלופיים לקיום האירוע. לתקצב את התרחישים הללו בהתאם. לדון לעומק האם המצב דורש הגדלת תקציב הבלת"מ שלנו.
- לחשוב יצירתי ומחוץ לקופסה. לא לקחת כמובן מאליו את המובן מאליו. אם אסורות התכנסויות פיזיות – אפשר לקיים את הכנס מבלי להתכנס. מישהו אמר הנחל ויובליו? אפשר להגיע למרחב שמאפשר מפגש שאיננו מפגש. נשמע לכם סותר? דעו שמפגש מוגדר כשהיה של 15 דקות ביחד עם אדם אחר. סביב זה אפשר להיות יצירתיים. אפשר להניח שאחד מהמשתתפים בכנס חולה בקורונה ולקיים את כל הכנס סביב נטילת ידיים, סבון וחומרי חיטוי. מוכנות להתפזרות זריזה מכל חלל סגור… מייד ברגע שעולה חשש להתעטשות.
- ההפך מבידוד. הנכחה. להביט על פעולותינו באופן ביקורתי. להטיל ספק בפעולות שמבקשות להרחיק, למחוק, להדיר, לבודד, להאשים. ולהצמד למה שמביא הקשבה עמוקה וחיבור. לעודד מעורבות, שיחה, הט(ר)לת ספק, ונביעה EMERGENCE של פתרונות חדשים לבעיה המורכבת הזו עם ומתוך הקהילה שהולכת ונבנית לקראת הכנס.
- ומי שבוחר לקחת צעד אחורה? איננו האויב שלנו. הוא חבר שבגלל הנחיות CDC/ משרד הבריאות בוחר לקחת צעד של בטיחות. ואם זה משיקולים שאינם מגובים בהנחיות CDC, אז דמי העברה במודל בורדרלנד 2020. קחו בחשבון שאנחנו עובדים מתוך דיאלוג עם המורכבות, ומשרד הבריאות הוא עוד פרספקטיבה של בעל עניין במערכת. אם הצלחנו להתחשב במה שחשוב למשרד הבריאות, הסיכוי שאנשים יבטלו בגלל הנחיות CDC נמוך מאוד. עדיין יידרש מהם אומץ ונכונות לנווט במורכבות. אבל אז אם הם בוחרים לקחת צעד אחורה, המתכונת של בורדרלנד 2020 ממש מאזנת טוב בין הרצון לאפשר להם חופש בחירה ותנועה, והרצון לתת למצטרפים חדשים צ'אנס להצטרף גם להכנות לכנס.
