קצת לפני ראש השנה, חגגנו את פתיחת סדרת "המעבדה למנהיגות עירונית" ואת ייסודה של הקהילה המקצועית הלומדת בנושא משילות השתתפותית. כל זאת במסע משותף ברכבת אל באר שבע – שם ביקרנו אצל פרויקט "הרשת".
מה זה הרשת?
"הרשת: באר שבע היא רשת של מאות צעירים וצעירות מבאר שבע, אשר מייצרים לעצמם את אלטרנטיבת החיים בה הם רוצים לחיות. "הרשת" נוצרת ומעוצבת על ידי חבריה. מטרתה להיות קרקע פוריה למארג אנושי המייצר הזדמנויות למפגש, יצירה ולקיחת אחריות משותפת על החיים בעיר. ערכי הליבה שלנו הם: למידה, יצירה ושיתופיות.
"המטרות הן לקדם סצנה עירונית צעירה, ליצור קהילה רחבה, פתוחה ויוצרת ולהוות בית ליוזמות שטח חברתיות תוך קידום חדשנות עירונית-שיתופית." (מקור)
המודל של הרשת
החבר'ה מהרשת מספרים כל כך יפה בעצמם. ות'כלס הם א.נשים יפים ומחממי לב.
המצגת
רצינו לקיים מפגש שלא כולל חפירה במצגת. אבל היות והיינו בפורמט אינטימי, זכינו לקבל את המצגת כתפאורת רקע – כשבן מורג, שאירח אותנו, מפליג איתנו בשמחה לכל מקום שהתשוקה והסקרנות לקחו אותנו. מספר מושגים שלמדנו בדרך:
- אלגואיזם – ההבנה והבחירה, כיזמים חברתיים, שלא להגיע על מנת לעזור לשכבות מוחלשות אחרות, לא להציל את העניים. לחלופין, לבחור להיות קשובים ומונעים מהצרכים של שכבת הציבור שאנחנו חלק ממנה. ואז יש אנרגיה כי זה נוגע בצרכים שלנו, בחלומות שלנו. ועם זאת, הדלת למעורבות והשתתפות פתוחה לכל שכבות הציבור.
- משבר הPost-Student – הבדידות הנובעת מאבדן קבוצת ההשתייכות הסטודנטיאלית, אבדן התמיכה של קבוצת ההשתייכות הזו, ואבדן מרחב הביטוי וההשפעה כחלק מקהל סטודנטיאלי שיש בו רבים הפנויים לפעולה משותפת.
- אירוע מגנט – לקבץ כמות גדולה של אנשים מקהל היעד באירוע או משהו אחר שעונה על צורך משמעותי ומכיל תוכן השתתפותי. כשאנשים נפגשים באירוע מגנט נולדות שאלות חדשות.
הסיור
במפגש סיירנו בגינה ציבורית, בכולבויניק, בפארק החדש, במשרדי ארץ עיר ואפילו זללנו צהריים ובירה במתחם רינגנבלום. ודיברנו על איך להפוך את העיר למקום שכיף לגור בו, על לבנות רשת חברתית במציאות, ועל reclaiming the public.


הדיון המסכם
השאלה המנחה אותנו היא המעבר מגישות ה TOP DOWN או לחלופין גישת ה BOTTOM UP – אל עבר גישת ה- MIDDLE OUT. איך עושים את המעבר הזה. כך נולד הכח של הרשת – לעשות את מה שהעיריות פשוט לא מסוגלות לעשות. כי זה לא התפקיד שלהן, כי אין להן את הגישה לשטח, כי זה לא תואם לבירוקרטיה. כי עיריות לא יודעות איך להזמין אנשים לבוא וליצור.
כלי העבודה המרכזי הוא מתודולוגיות השתתפותיות. שמאפשרות להרגיש SENSING את הצורך שעולה מהשטח.
שימוש בכיף ובמשחקיות.
הידע שכן צריך לצבור כדי להצליח הוא שיווק. ללמוד איך לעשות שיווק. וזה מגיע מהרבה ניסיונות; הרבה פעמים של "הקיץ של אביה" – מזמינים אנשים ואף אחד לא בא; והתמדה בחקר ולימוד מהדברים שכן עובדים. חשוב גם לזכור שהאירוע הבודד הוא כלום בפני עצמו. הדרך היא הכל. הדרך אל האירוע, הדרך מהאירוע אל הלימוד ממנו, וההמשך בדרך אל האירוע הבא.
איך עושים אירועים השתתפותיים? שמים לקהילה קנבס ריק, עם טושים וצבעים מגניבים בצד. ולהזמין אותם, להגיד להם – כדאי לכם לבוא לצייר. בחלק מהאירועים הקנבס ממש ריק לגמרי ומתחילים מאפס, ובחלק, כמו למשל בפסטיבל "המזרקה" – יש החזקה יותר חזקה של הפקת האירוע ובתוכה יש משבצות שבהן אנשים יכולים למצא את הביטוי שלהם.
מהיכן מגיעות ההכנסות? ההכנסות מתחלקות בערך לשלושה חלקים שוים: הכנסות עצמיות (ממכירת קורסים ומוצרים), הכנסות מפילנטרופיה, והכנסות מהעירייה.
ואיך מרגישים העובדים ברשת? כשגדלים מעל גודל מסויים מבינים שצריך גם עובדים בשכר. העובדים מקבלים שכר עבור משרות חלקיות, אבל נותנים מעצמם יותר מכמות השעות שמשולמת להם. כי "הרשת זה לא מקום העבודה שלי. זה המקום שחשוב לי להיות נוכח בו".
הדרך הביתה
בדרך חזרה הבייתה שאלנו את עצמנו איך אנחנו, כקהילה מקצועית לומדת, יכולים להתאים את תנאי המעבדה למנהיגות עירונית. כך שיהיה לנו נוח וקל להשתתף – וגם לחברים נוספים שמתעניינים בנושא. הוקרנו את העובדה שהיינו בשטח, לא שמענו הרצאה על הדבר אלא נגענו בדבר עצמו. וגם הוקרנו את העובדה שהיינו בקבוצה קטנה והראיון או השיחה עם בן עבדה מעולה בעקבות האינטימיות הזו. שמחנו על ההזדמנות לצאת למסע – ולהגיע למקומות חדשים.
וברוח זו גם אתם מוזמנים להצטרף גם לסשן הבא של המעבדה למנהיגות עירונית. הפעם – בקהילה ירושלמית שהקימה פאב-קואופרטיב בבעלות תושבים, פאב שפתוח בשבת ומתארח פיזית בתוך מתנ"ס. כל זה תוך שותפות ודיאלוג מורכבים ועמוקים עם העירייה. לפרטים והרשמה לחצו כאן.
.