מטרה מזויפת

בפוסט וסרטון הוידאו "Fake purpose" מציג פרדירק ללו, מחבר הספר המומלץ "להמציא מחדש ארגונים", את המושג "מטרה מזויפת". הוא מתייחס למשפטי התכלית, ייעוד או מטרה שארגונים שמים לעצמם. מטרה מזוייפת היא מטרה שמכסה את כל מה שהארגון עושה בכל מקרה. או מטרה שאינה מאפשרת לארגון לקבל החלטות, לגבי מה נכון שהארגון יעשה ומה לא נכון שהארגון יעשה. ולפיכך יש בה זיוף.

פרדריק ממשיך וטוען שמטרות מזוייפות קלות לזיהוי משום שהן מייצרות נזק. לארגון ולסביבה. שאם המטרה של הארגון שלך מאפשרת לך להמשיך לעשות דברים הרסניים בעולם, זו בהחלט מטרה מזוייפת.

פרדריק מציע 3 מבחנים כדי לסייע לבחון האם מטרה היא מזויפת:

1. מה יקרה למכירות אם יופסק השיווק? כלומר – האם הארגון מחוייב להשקיע אנרגיה כדי לשכנע אנשים שהמוצר שלו נחוץ?
2. מה יקרה למכירות אם לפני כל עסקת רכישה, הלקוח יהיה חייב לצפות בסרטון באורך 5 דקות המציג את תהליך הייצור של המוצר. הצגה מעמיקה ורחבה של כל חיי המוצר. הצגה שכוללת את כל המרכיבים שנכנסים לתוכו בתהליך הייצור. כוללת את אופי השימוש במוצר. ומה קורה עם המוצר בתום חייו. וכוללת התייחסות להתמודדות עם ההשלכות של תהליך ייצור זה. למשל עם הזבל שהוא משאיר בעולם אחרי תום השימוש במוצר. וכולל התנהגותה של החברה המייצרת וכל השלכות התנהגות זו. למשל, עבור משקה קוקה קולה: לצפות בכמות הסוכר הלבן שנכנס לתוך הבקבוק. לראות את הבקבוקים שמזהמים את העולם ואת האוקיינוסים למאות ואלפי שנים. לראות ולהבין באילו תנאים לא מפרגנים מועסקים עובדי החברה. ולראות ולהבין מה המשמעויות של המאמצים של קוקה קולה למנוע פרסום של מה באמת יש בתוך המוצר הזה, ואת מאמצי קוקה קולה להפריע לכל מי שמנסה ליצור חקיקה שתאסור למכור את המוצר הזה לילדים.
3. מה יקרה למכירות אם המחיר של המוצר ישקף באמת את כל העלויות שלו? כולל השפעות חיצוניות? למשל, עבור המוצר קוקה קולה, כך שהמחיר ישקף גם את עלויות ההתמודדות עם בעיות השמנה, עם איסוף בקבוקי הפלסטיק מרחבי העולם והאוקיינוסים, ועם עלויות ההתמודדות של אזרחים עם השפעותיה של חברת קוקה קולה על תהליכי חקיקה?

בהמשך לכך, מעניין להשאיל את שלושת השאלות הללו גם לארגוני ממשל, לארגונים חברתיים ולקהילות. לארגונים כאלו בדרך כלל אין "צרכנים", ואין "מכירות". הנה ניסיון לתרגם את השאלות של פרדריק. יש משהו קצת מוזר בארגונים הללו, משום שתהליך העברת הערך בין הארגון לחברים בו ו/או לסובבים אותו אינו פשוט כל כך כמו בארגון עסקי. לכן השתמשתי במושגים כגון "רמת שביעות הרצון", ו-"לגיטימציה ציבורית".

לארגוני ממשל

מה תהיה רמת שביעות הרצון של האזרחים בעלי זכות ההצבעה:

1. אם הארגון יפסיק לפרסם, לדברר ולעדכן אותם בפעילויותיו השונות? האם הארגון חייב להשקיע אנרגיה כדי לזכות בלגיטימציה ציבורית לפעולתו? כדי להגן על תקציביו הממשלתיים? כדי לשמר את נכונות האזרחים לכבד את המדיניות שהארגון קובע? כדי לשמר את העובדים בארגון (למשל צבא קבע)? כדי להתמודד עם אזרחים שאינם מרוצים מפעילותו?
2. אם הארגון יציג לכל אחד מהם סרטון בן 5 דקות המציג את תהליך העבודה בארגון, כולל כל המרכיבים בו ,לאורך כל חיי תהליך פיתוח המדיניות, קבלת ההחלטות והוצאתן לפועל, כולל השלכות תהליך זה?
3. אם הארגון יציג באופן פומבי ויפעל לפי תוכנית תקציבית המשקללת לתוך התקציב את כלל העלויות של תהליך העבודה בארגון?

לארגונים חברתיים

מה תהיה רמת שביעות הרצון של חברי האסיפה הכללית בעלי זכות ההצבעה, ושל התורמים לארגון, ושל מקבלי השירות מהארגון:

1. אם הארגון יפסיק לפרסם, לדברר ולעדכן אותם בפעילויותיו השונות? האם הארגון חייב להשקיע אנרגיה כדי לזכות בלגיטימציה ציבורית לפעולתו? כדי להגן על התרומות והתקציבים שהוא מקבל? כדי לשמור על נפח קהל מקבלי השירותים שהוא נותן? כדי לשמר את העובדים/מתנדבים בו? כדי להתמודד עם מי שאינם מרוצים מפעילותו?
2. אם הארגון יציג לכל אחד מהם סרטון בן 5 דקות המציג את תהליך העבודה בארגון, כולל כל המרכיבים בו ,לאורך כל חיי תהליך פיתוח המדיניות, קבלת ההחלטות והוצאתן לפועל, כולל השלכות תהליך זה?
3. אם הארגון יציג באופן פומבי ויפעל לפי תוכנית תקציבית המשקללת לתוך התקציב את כלל העלויות של תהליך העבודה בארגון?

לקהילות

מה תהיה רמת שביעות הרצון של חברי הקהילה ושל שאינם חברים אך קשובים לפעילות הקהילה:

1. אם הארגון יפסיק לפרסם, לדברר ולעדכן אותם בפעילויותיו השונות? האם הארגון מחוייב להשקיע אנרגיה כדי לשכנע אנשים בתוך הקהילה ומחוצה לה, להשתמש בשירותיו או להשתתף בקהילה? כדי לזכות בלגיטימציה ציבורית לקיום הקהילה?
2. אם הארגון יציג לכל אחד מהם סרטון בן 5 דקות המציג את תהליך העבודה במטה הקהילה ובין חברי הקהילה, כולל כל המרכיבים בו, לאורך כל חיי תהליך ניהול הקהילה – פיתוח המדיניות, קבלת ההחלטות והוצאתן לפועל, כולל השלכות תהליך זה?
3. אם הארגון יציג באופן פומבי ויפעל לפי תוכנית תקציבית המשקללת לתוך התקציב את כלל העלויות של תהליך ניהול הקהילה?

דיון

ניתן לראות שבארגונים שאינם עסקיים יש שאלה רחבה לגבי הלגיטימיות הציבורית של התהליך הפנים-ארגוני. שזה משהו הרבה יותר אמורפי מנתוני מכירות מספריים וקרים. דבר נוסף שמאוד חורק, הוא השאלה השלישית. היא נוגעת למעשה בניסיון הניאו-ליברלי לתקן כשלי שוק על ידי הפנמת השפעות חיצוניות שליליות. כשאנו מנסים לתרגם בין הדינמיקה של פעולת רכישה מחברה מסחרית, לבין פעולת האזרחות או השותפות בקהילה או ארגון חברתי – אנחנו מפספסים את היכולת של אדם פרטי לבחור לשלם יותר עבור מוצר משום שחשוב לו לקחת אחריות על ההשפעות החיצוניות. במקרה החברתי או הציבורי, זה פשוט לא פשוט כל כך. למשל אם אנחנו יודעים שמשמרות של 36 שעות למתמחים ברפואה זה דבר גרוע, האם אני כאזרח יכול לבצע פעולה שתגרום להפנמת ההשפעה החיצונית השלילית? האם אני יכול לעשות דבר מה כלשהו שיאפשר להפחית את מספר השעות במשמרת של מתמחה בבית חולים? לעבור קופת חולים? להצביע אחרת בקלפי? אלו לא פעולות פשוטות כמו לבחור את המוצר שמתאים לי יותר מהמדף במכולת.

אפשר לסכם ולהגיד, שבמטרה לסייע באמת לארגונים לא עסקיים לזהות מטרות מזוייפות, נחוצה למידה מעמיקה על תפקידו של הפרט מול ארגונים אלו. על הדינמיקה בין יחיד, קבוצה וארגון. ומתוך חקירה זו, אפשר שיעלו שאלות ומבחנים בהירים יותר לסיווג מטרות מזויפות בארגונים אלו.