חודשי הקיץ עברו עלינו בנעימים, והחגים שהגיעו בספטמבר בכלל פינקו אותנו. היינו בשלב המתנה לעבודה שתתחיל "אחרי החגים".
בשלב הזה כבר עמדנו כבר ברוב היעדים שהצבנו לעצמנו בסוף מאי: הקמת אתר, חשבון בנק, רישום כחברה בע"מ, התנסויות משותפות של הנחייה ועבודה. לא נשאר לנו בעצם מה לעשות, אז ניצלנו את הזמן לחגיגה….. ב Dragon Dreaming לשלב החגיגה יש משמעות קצת אחרת מהמקובל- זהו שלב בו אנו מסתכלים אחורה ושואלים עצמנו: "מה חדש שהשתנה בשטח? אילו מיומנויות חדשות רכשנו? ואילו תובנות חדשות נולדו אצלנו…?"
נפגשנו אצל אפרת במושב הבונים. התבוננו יחד על הזמן שחלף וגילינו שרכשנו המון מיומנויות אישיות: אחד למד לבנות אתר, אחת נהייתה אשפית בכתיבת הצעות מחיר, אחת תרגלה מנהיגות מתוך השפעה ולא סמכות, ואחד למד לתת אמון בקבוצה שתדע לפתח ביחד רעיון ולשחרר שליטה. ראינו שביחד כקבוצה רכשנו מיומנויות רשתיות, למדנו לעבוד ביחד ולקיים שיתופי פעולה שונים וסופר מהנים, תרגלנו על אמת איך לתת אמון כשעובדים ביחד, שמרנו על לב פתוח ומאוד כיף לנו ביחד!
בתוצאות חדשות בשטח הופתענו לראות שכבר הקמנו את כל התשתיות הארגוניות הנדרשות, יש לנו הזמנות עבודה, חברים התחילו להזמין אחד את השני לשיתופי פעולה עסקיים. יש לנו פרויקט אחד משותף – בית הספר הקהילתי למנהיגות השתתפותית, ואפילו אנשים מכל הארץ נרשמים ומגיעים.
מרוצים מהחגיגה המשותפת המשכנו לשלב הבא. איך יודעים מה השלב הבא? איך יודעים מה צריך לעשות? האם נצרף עוד אנשים שרוצים להכנס לטריבונה? או שכרגע עדיף שלא? אז מה עושים כשלא יודעים? שואלים את הקבוצה! היה לנו ברור שהגיע הזמן למעגל חלימה חדש שיקח אותנו הישר לשלב הבא של הטריבונה ודרכו נבין מה היעדים שלנו לחצי השנה הקרובה.
בחממה האקולוגית המקסימה בעין שמר נפגשנו לחלום את השלב הבא של הטריבונה. הקבוצה החכמה שלנו הצביעה על היעדים הבאים לחצי השנה הקרובה: כתיבת המודל שלנו (עסקי וקהילתי), יציאה לחופשה משותפת- הגיע זמן ריטריט (מדבר, הנה אנחנו מגיעים), אנחנו רוצים להביא לארץ שתי הכשרות חדשניות שטרם למדנו בעצמנו ואנחנו רוצים לפתח מודל לקהילה השתתפותית. דיברנו גם על התפתחות מול עצירה והקבוצה בקשה לעצור עכשיו, לא לצרף עוד חברים, לנצל את הזמן להעמיק את ההכרות ולכתוב את המודל שהכי נכון לנו.
אז מה למדנו עד עכשיו?
- קבוצה של אנשים יכולה לפעול ביחד ולעשות דברים נהדרים כשיש לאנשים תשוקה להיות שם, כשיש אמון באנשים ובכוח של הקבוצה. המודל של "בית הספר הקהילתי" מבוסס על תשוקה משותפת של אנשים לדבר ואנחנו מובילים אותו ביחד, כשכל אחד, למעשה, מחליט על מה הוא לוקח אחריות (רישום, הנחיה, אירוח, עיצוב פלייר ועוד). ההתנהלות היא ממפגש למפגש וזה מאפשר לאנשים להיכנס ולצאת לפי היכולת שלהם בזמן נתון.
- כשקשה או כשמרגישים קצת "לבד" בתוך כל הדבר הזה אז כדאי להזמין אנשים לשיחה, לשתף ולבקש עזרה. בקשה של עזרה מחברים יכולה למנוע "תקלות ואי נעימויות בהמשך", וגם הזדמנות שלנו להיות במקום שגם מקבל מהאחרים, דבר שלכשעצמו מחזק.
- בהתארגנות השתתפותית כדאי מאוד לבזר את הכוח ואת התפקידים השונים. יש פרקטיקות שונות לעשות את זה, כרגע מה שהכי עובד אצלנו:
- ביזוריות בתפקידים – המודל הסוציוקרטי מסייע לנו לשמור על ביזוריות במבנה כאשר יש לנו צוותים שונים שפועלים במקביל באוטונומיה מוחלטת, כל צוות אחראי על כתיבת הצעה וחברי הטריבונה מתייחסים ונותנים שיקולים לצוותים השונים עד שיציעו את ההצעה הטובה ביותר.
- תפקיד של הנהגה – להנהגה גם יש תפקיד, אבל התפקיד אינו בקבלת החלטות עבור הטריבונה, אלא בתכלול ובראיה כוללת על הארגון. תפקידם של מי שנמצאים בהנהגה להקשיב לשטח ולאנשים, לשמוע מה הם חושבים ומה הם מציעים ואיך הם רואים את המצב. בטריבונה התפקיד של ההנהגה הוא בעיקר בתכלול ובראיה רחבה "ממעוף הציפור" על מה שקורה. מי נמצא בהנהגה? מי שרוצה, מי שחש צורך לקחת אחריות על המכלול. מלבד זו אנשים שונים לוקחים אחריות על תפקידים שונים ומנהלים אותם בשקיפות מלאה ובאחריותיות מלאה. ומה קורה עם מה שצריך לעשות ואף אחד לא עושה? האמת, גילנו שהעולם לא קורס אם לא עושים כל מיני "צריכים". יש משמעות בקצב הדברים, אולי לא נכבוש את האוורסט מחר, אבל אנחנו מתאימים את האחריות לתשוקה, שומרים על שפיות ובעיקר על חברות. ואיך אומרים אצלנו:"אף אחד לא רעב"…..
- פלטפורמות טכנולוגיות – יש לנו דרייב משותף ואנחנו מנהלים בשקיפות מוחלטת את כל הסוגיות השונות (עסקיות ומקצועיות). קבוצת הווטסאפ היא פלטפורמה מעולה לשתף כל הזמן בסוגיות מקצועיות, וגם בדברים נחמדים ומצחיקים. ככה אנחנו מחזקים את הקשרים בינינו ובקשר רציף.
- בניית רשת של מפגשים אישיים ומקצועיים בין החברים – אנחנו נפגשים, בתתי קבוצות, עוזרים אחד לשני בפרויקטים אישיים של כל אחד ובפרויקטים המשותפים. מחליפים תפקידים של מנטורים ומנטיס לפי הצורך. מדברים הרבה בטלפון אחד עם השני. חולמים יחד על דברים קטנים וגדולים.
כל הפרקטיות האלו מסייעות לנו לתת אמון אחד בשניה, להרוויח מהחוכמה המשותפת שלנו, להיות אפקטיביים ובעיקר- להנות מהדרך ומהרגעים המשותפים לנו!
